|
טיפול אפקטיבי לרעשים באוזניים - טיפול קרניו-סקראל
סיפור הצלחה
שיטות לעזרה עצמית
שמור על עצמך והטנטון שלך יעבור מעצמו
בלונדון .R.C.S.Tמאת ג'וליאן קואן היל, תרפיסט
כשאתה עובד עם מאות אנשים שיש להם טנטון, דפוסים מסוימים נהיים
ברורים. נראה שהחשוב ביותר הוא הלמידה איך
להרפות באופן עמוק, וכשאדם יכול לעשות זאת, הסימפטומים משתפרים. במאמר זה אני רוצה
להראות שכשאדם מקבל את התמיכה הנכונה, תהליך ההרפיה קורה מעצמו. צברתי ניסיון רב
בהקלה על אנשים עם טינטון ממצב נעול, והייתי עד לשיפור עצום לא רק ברעשים שבראשם,
אלא גם ביכולת להרגיש בנוח, חיובי, רגוע ובריא.
באופן טיפוסי, לאדם עם טנטון יש מתח בבסיס הראש ולאורך עמוד
השדרה. לעיתים קרובות הגוף מרגיש כאילו הוא עומד דום, או מהדק את עצמו. אדם אחד
שכב על הספה וטען שהוא רגוע, אולם הראש שלו אפילו לא נגע בכרית! הוא לא היה מודע
לזה, וכשאמרתי לו, הוא היה צריך לשים את היד מאחורי הראש על מנת לבדוק שמה שאמרתי לו
נכון. פגשתי מאות אנשים עם טינטון שהמודעות הגופנית שלהם נמוכה כיוון שהם יותר מדי
נעולים וחסרי תחושה להיות מסוגלים להרגיש מה קורה בפנים.
אנשים עם טנטון חיים בתוך
הראש ומבלים את מרבית זמנם בתהליכי מחשבה קדחתניים, מתכננים, מנתחים, דואגים,
מדמיינים, מסווגים בעיות. תמיד יש משהו להשיג ושמחת ההישג קצרה. תן לאדם עם טנטון
יום חופש, והוא ימלא אותו בפעילויות מטורפות, במקום לשבת במקום כלשהו בשקט ולשים
לב לסביבה, בלי דאגות.
הדיבור על איך הם נרגעים מהטנטון הוא תמיד חושפני. ייתכן שמישהו
יגיד שהוא נהנה מעבודה בגינה, לדוגמא. אך כשמתבוננים לתוך זה, מעבר למודעות למצבי
הגוף, מה הם יכולים להריח, או מה מראה הצמח, כלומר, מודעות לרגע הנתון, נראה שאת
רוב זמנם הם מעבירים במחשבות שלהם, רק באופן מעורפל מודעים לגופם ולפעמים במרחק
קילומטרים ממה שהם עושים.
למרות שהמצב הגופני הזה בעצם מאלץ אותך להקשיב לגופך, רוב האנשים
בורחים ומסתתרים בפעילות מטורפת, מנסים באופן נואש להסב את תשומת הלב שלהם מעצמם
ומהעולם הפנימי שלהם. לפעמים טינטון גורם לאנשים לברוח מעצמם עוד יותר. אין להם
יכולת לקבל את מה שקורה בתוכם. המקום היחיד אליו הם יכולים ללכת הוא המחשבות
והפעילויות.
מניסיוני, מערכת העצבים המרכזית יכולה להרפות ולכבות את עצמה כאשר
מוצעת תמיכה אמיתית. כשיש תחושה כזו, ומערכת העצבים חווה מגע שליו, ברור ומבוקר,
זה מביא לאפשרות מאוד מוחשית של טרנספורמציה. אנחנו יכולים להרפות רק כשאנחנו
מרגישים מוגנים, ויש מי שיחזיק אותנו.
כשתמיכה זו מתחזקת לאורך מספר שבועות או חודשים כל פעם, יש לזה
השפעה עמוקה על רווחת האדם, ועם מה הוא מסוגל להתמודד.
תרפיה בקרניוסקראל גם
מובילה לרגישות ומודעות אנרגטית גופנית. זה עוזר לפתח מודעות עצמית של כמה אתה
באמת בפנים ברמה עמוקה, באופן הדרגתי. לפי דעתי, זאת אחת משיטות התרפיה הטובות
ביותר בשביל להביא את מערכת העצבים בחזרה למצב של רוגע ובקרה. זו חוויה מאוד
אמיתית ומוחשית שאדם מפתח בהדרגה לאורך תקופה של מספר חודשים ושנים, תלוי ברמה
אליה אנשים רוצים להגיע.
לאנשים עם טינטון יש צורך עמוק שישמעו אותם ויבינו אותם. מכיוון
שלי היה טנטון בעצמי במשך שש עשרה שנים, מתוכם ארבע שנים בהם המצב היה כל כך חמור
שלא יכולתי לשמוע את הטלפון מצלצל, אני במעמד בר מזל שבו אני מסוגל להבין מה אנשים
עוברים. אנשים מוצאים נחמה גדולה בידיעה שאני החלמתי מטנטון בכוחות עצמי, וזה
מעניק להם לא רק תקווה, אלא גם מוטיבציה והשראה להתחיל לדאוג לעצמם כראוי.
בחברה בה אנשים שומעים לעיתים קרובות חדשות הרסניות שאין מה לעשות
לגבי הטנטון שלהם, וצריך ללמוד לחיות עם זה, אני מוצא שנתינת תקווה, הכוונה
ואמצעים ליכולת להרפות – מוכיחים את עצמם בתור תרופת נגד חזקה ל"כישוף"
השלילי הזה.
מקובל לחשוב שטנטון מופיע כשמערכת העצבים של מישהו נתקעת בין מצב
של "מלחמה או בריחה".י
כשאנו עוברים למצב התראה, הדרך שבה אנחנו שומעים משתנה באופן
רדיקלי. בדרך כלל אנחנו משגיחים בשמחה אחר
רעשי רקע שהם מתחת לרמת המודעות אך יכולים
להתרכז בחדות במידע חשוב כשיש צורך, לדוגמה: לשמוע קול של מישהו בתוך חדר רועש.
במצב של התראה, שכוללת את רוב האנשים עם טינטון,
אתה מקשיב לכל סימן של סכנה רוב הזמן וכתוצאה מכך - אתה שם לב לרעשי רקע.
האמת היא, שהשמיעה מתחדדת עד כדי כך, ששומעים את הרעשים מתוך וגם
מחוץ לגוף. דחפים עצביים לאורך העצב השמיעתי יכולים להישמע
כמו זמזום או שריקה. תנועות בתוך הראש כמו
שינויים בלחץ יכולים להישמע כמו פיצוח או פיצפוץ. לאנשים מסוימים, צליל פעימות הלב
מתבלט, ועבור רבים, הניסיון להבדיל בין מה שחשוב לבין כל רעשי הרקע, נהיה קשה.
גם המעטפת המוחית מגבירה את פעילותה, כך שהחלק של המוח שזוכר
צליל, מזהה אותו ויכול להעלות צלילים מהדימיון, נעשה מגורה יתר על המידה. משמעות
הדבר היא שדמיון צלילים יכול להשתלט. אני זוכר, כשהטינטון שלי היה חמור, הייתי
מאזין לצלצול הפעמון בדלת ולעיתים קרובות יכולתי להישבע ששמעתי אותו, כשבעצם היתה
זו רק המעטפת השמיעתית שהיתה מאוד פעילה. זה היה מאוד מבלבל.
כשאני מקבל מטופל עם טנטון, המטרה שלי היא להחזיר אותם למצב כבוי
וחסר דאגות.כשהם מתקרבים יותר ויותר אל מצב זה, אנשים לרוב משתפרים באופן הבא:
הסימן הראשון של הקלה מגיע כשהסימפטומים מפריעים פחות. לרוב זה
קורה די מהר, אחרי ארבעה או שישה מפגשים
בערך. הטנטון קיים אבל הוא פחות מטריד. מניסיוני, הידיעה שאחרים הבריאו מאוד עוזרת
בשלב זה, יחד עם ההבנה שטנטון הוא בסך הכל תגובה של מערכת העצבים המרכזית ליותר
מדי חוויות לא מעוכלות שקורות מאחורי הקלעים. זה גורם לכל המצב להראות פחות מאיים.
הסימן השני הוא שכשמתחילים ללמוד באמת איך להרפות, מתחילים לשכוח
מזה ולשים לב לזה פחות. כמה ימים יכולים לעבור בלי לחשוב על זה ולהתייחס לזה. זו
יכולה להיות אבן דרך של שיפור, כיוון שזאת הוכחה שאתה בכיוון הנכון. עם הזמן, זה יכול לעזור בהרפיה
עוד יותר, על ידי יצירת מעגל חיובי של התקדמות. הזמן שלוקח להגיע למצב כזה יכול
להיות בין מספר חודשים לשנה או שנתיים, תלוי כמה אנשים צריכים לשחרר והתהליכים שהם
צריכים לעבור.
לאט לאט נהיה יותר ויותר קשה לזהות את הסימפטומים , ולמרות שאנשים
יכולים למצוא שוב את הרעשים בקלות אם הם יחפשו אותם, הטנטון משחק תפקיד שולי
במודעות של האדם.
בשלב זה, משהו חיוני מתרחש. הטנטון ישוב לעיתים קרובות אם יש לחץ
מסיבי, עייפות, כעס, חולי וכו', אבל אנשים מתחילים להבין שיש השפעה מאוד חזקה של
האופי שלהם על הסימפטומים. כתוצאה, הם מתחילים לקחת אחריות יותר גדולה על הבריואת
שלהם, וממש לדאוג לעצמם. הם שמים לב לכך שהתרגשות ולחץ מדברים לא עוזר, וייתכן
מאוד והם מעלים את זה בתרפיה.
הטנטון הופך להיות מדד בריאות שמשמש מערכת אזהרה שאומרת מתי
להרגע, לקבל עזרה או לישון יותר. אנשים יודעים שאם היה להם שבוע קשה, זה יתאזן
מעצמו תוך זמן קצר. הם גם מתחילים להיות יותר יעילים בהתנהלות העצמית והם מרגישים
תמריץ לטפל בעצמם. הם יודעים מה הם צריכים, ויש להם גישה מיידית לעזרה מהסוג שהם צריכים.
לבסוף, ככל שמערכת העצבים מתחזקת יותר ויותר נדרשים התנגדות, לחץ,
מחלה, טראומה, על מנת להחזיר את הסימפטומים. לדוגמה: רק לפני מספר שנים, גיליתי
שקפה ויין גרמו לטנטון שלי לחזור, אבל כיום אני יכול לשתות קפה ויין כל יום )לא
משהו שאני ממליץ!( ועדיין להיות חופשי מהטנטון
אני מאמין שתרפיה קרניו סקראל
טובה במיוחד עבור טנטון משום שהיא עובדת על מערכת העצבים המרכזית באופן ממוקד
שמכבה את תגובת הלחץ. זה עוזר לאנשים לצאת ממצב הקיפאון, ולעבור חזרה למצב אידאלי
ורגוע של הומאוסטזיס. חשוב לציין שיש אנשים שמעולם לא חוו מצב אידאלי זה וזו יכולה
להיות הפתעה גדולה וחוויה חדשה, כמו שהיה לי!
ניסיתי למפות את המאפיינים של המצבים האלה בטבלה שלהלן:
|
שמיעה
|
אנרגיה
|
רגש
|
גוף
|
ראש
|
מצב
|
|
מגורה על ידי רוב הקולות, עד כדי כאב, הקולות יכולים
להיות רצף צורם של צלילים
|
מנותק, צף, קר כקרח
|
מפוחד, רדוף, מודאג מהכל
|
מתוח עד כדי חוסר תחושה, הרגשה חוץ
גופית, הגוף מרגיש מרוקן, גפיים קרות
|
מואץ וחרד
|
תגובת קיפאון
|
|
מודע לכל הקולות מסביב, לא מסוגל
לברור בין הקולות
|
חשמלית, מסתובבת במהירות
|
תגובות מוקצנות, עצבני, פועל על פיוז
קצר
|
לחוץ, כואב ורגיש, מרגיש חוסר נוחות,
גוף חם וגפיים קרות
|
נסער ועצבני, דלוק כל הזמן
|
"מלחמה או בריחה"
|
|
לא מודע לקולות רקע אלא אם כן מתרכז
בהם, יכול לזהות קולות מסוימים מתוך בליל
|
חלק, מורחב,חמים, בהיר, זורם ומחובר
לקרקע.
|
רגשות חיוביים, ללא דאגות, החיים קלים
ואפשרי להתנהל בהם
|
רגוע ומרגיש בקלות, מורחב
|
רגוע ובהיר
|
הומאוסטזיס
|
ככל שאדם נשאר במצב מאוזן לזמן רב יותר, יותר קשה לטנטון להימשך.
לפעמים אנשים עוברים ממצב אחד לשני תוך כמה טיפולים, אבל בדרך כלל
דפוס החיים שלהם כל כך חזק, שהם חוזרים לסיטואציה זהה עם שינויים קלים. לכן אני
מתעקש על מינימום של שישה מפגשים.
שינויים משמעותיים וארוכי טווח מתרחשים באופן הדרגתי לאורך פרק
זמן ממושך. הגישה ארוכת הטווח משתרשת יותר עמוק ומרגישה ניתנת לניהול, ונכונה, עד
כדי כך שלעיתים קרובות אנשים לא שמים לב לשיפור האדיר במצבם עד ששואלים אותם על
הסימפטומים.
הייתי אומר שיותר מתשעים אחוז מהמטופלים שלי שמגיעים לעוד שישה
מפגשים, מוטרדים פחות מהטנטון שלהם ומרגישים יותר בנוח איתו.
כשאנשים מאטים את קצב החיים שלהם ונרגעים, הם לרוב עושים שינויים
גדולים באורח החיים שלהם. באופן טבעי,אנשים מוצאים את עצמם עובדים פחות, מבלים זמן
רב יותר בדאגה לגופם, אכילה נכונה, התעמלות, ישנים יותר, והחשוב ביותר- מסוגלים
לעצור ולהתבונן בעולם בלי למלא את זמנם החופשי בפעילות מטורפת.
בתחילת התהליך אני בדרך כלל מלמד טכניקות הרפיה, ומספק הרבה הדרכה
לגבי בעיות ספציפיות בחיים לבעלי טנטון. אני מסייע לאנשים לפתח מערכת יחסים טובה
יותר עם הסימפטומים שלהם, ולבסוף להתייחס לזה כמדד לבריאות טובה.
תחום חדש שאני מתחיל לעסוק בו הוא היכולת עם הקולות הדמיוניים
ב"אוזן הדעת". רוב האנשים יכולים לדמיין קול של מפל מים, לדוגמה. אם
משחקים קצת עם הדימיון הזה, רואים שאפשר להגביר, לשנות ולשלוט בצליל הזה, כך שזה
יכול להסיח את הדעת מהטנטון. זה חומר גלם עצום מעולם השמיעה שלנו שאינו מנוצל.
הלמידה איך להגביר קולות מסוימים אהובים היא מאוד מרגיעה למערכת העצבים. בעזרת
ניסיון, לדעתי יכולה להיות לזה את אותה ההשפעה שיש לאוטם קולות, נוסף לבונוס של
קלות יתר בתפעול.
כיצד לשמור על עצמך על מנת לעזור עם טנטון
א. המעט במאיצים כמו קפה, שוקולד,
יין ואלכוהול. כל אלה מעלים את רמת האדרנלין וגורמים לרגישות יתר לטנטון
ב. הימנע משקט, שגורם למודעות גבוהה לטנטון. בחר קולות נעימים
שיהוו קולות רקע עבורך
ג. התחל להשתמש בטנטון כמדד בריאות. כך תוכל לדעת אם אתה את
הדברים הנכונים
ד. השתדל להסתכל על החיים בראיה של טווח רחוק. תצפה מדברים להשתפר
בהדרגה, ותן לעצמך זמן ותמיכה. ככל שתרגיש יותר בנוח עם עצמך-כך הטנטון יעבור יותר
מהר.
שיטות לעזרה עצמית
שלש תרגילים/שיטות נפלאות
ויקרי ערך בשבילך לשימוש עצמי. לכל אחת מהשיטות יש מטרה בפני עצמה. אם ברצונך
בתיאור פרטני יותר עלייך רק לבקש.
משחרר הלחצים
תרגיל זה גורם לך להתמקד
בגופך ,אחרי רבע שעה תשים לב אייך מוחך
נרגע ,גופך רפוי ואיך אתה מרגיש טוב יותר גם באופן כללי. תרגיל זה הוא גם שימושי
להפליא בפיתרון בעיית נדודי שינה.
שכב, הרגע והרגש בנוח עם
כריות ושמיכה. התרכז בכפות רגלייך:
1.התמקד במה שאתה מרגיש בכמה שיותר פרטים.
2.כווץ את כפות רגלייך ולאחר מכן הרפה אותם.
3.חפש
הבדלים לאחר כיווץ .
עכשיו התמקד בשרירים
הבאים-שרירי השוק (חלק הרגל האחורי שבין הברך לקרסול) ועשה את פעולות 1 ו2 ולאחר
מכן 3 .המשך לעשות פעולות אלה במעלה גופך תוך התמקדות בשרירים. מבלי לשכוח את
הצוואר ואת שרירי הפנים.
האטת פעילות יתר במוח
תרגיל זה הוא מושלם להרגעת
ראש טרוד והרגעת מחשבות דאגה אובססיביות.
שכב וודא שנוח לך.עלייך לפנות בשביל תרגיל זה לפחות עשר
דקות.
בקול רם וברור תאר את התחושות העוברות בגופך ברגע שהן
צפות עולות בך.
ישנם תמיד אלפי תחושות שצפות ועולות בכל רגע נתון.
תאר מה מרגיש חם\קר
,לחוץ\רפוי,חש דקירות קלות\פועם,בא במגע עם הרצפה\אויר,מרגיש נוח\לא נוח
וכ"ו.
כאשר מחשבה טורדת משתלטת על תרגול השיטה פשוט חזור
לגופך ולתיאור התחושות שעוברות עלייך כרגע ,בקול רם.המשך כך ועבור לאזור הבא.
אם שום דבר תחושה לא צפה ועולה,חכה כמה שניות .אחרי
כעשר דקות אתה תרגיש הרבה יותר רגוע,שלו ומחובר לקרקע.
מה מרגיש בסדר?
זו היא השיטה הפשוטה והמהירה
ביותר ,אך יתכן שהיא גם זאת שמצליחה להביא הכי הרבה שינוי.
רוב האנשים טובים בלהתמקד
בכאב ,אך הם שוכחים להתמקד ברגשות חיוביים.לימדו "להשקות את הורדים במקום את
העשבים השוטים!".הפכו להיות "חצי מלאים "במקום "חצי
ריקים". ברגע שאתה מתרגל את זה ,משהו
משתפר ,ומצבים קשים ומלחיצים הופכים להיות יותר
קלים לניהול.גלה זאת בעצמך.
שאל את עצמך (בתדירות כמה
שיותר גבוהה) "מה מרגיש בסדר בגופך כרגע? "
ועכשיו ענה על השאלה!
הרגש איזה חלקים בך מרגישים
חמימים ,חזקים ,צלולים ,נינוחים,חופשיים,זורמים,חלקים ,רגועים וכ"ו.
שים לב איזה איזור בגופך
מרגיש הכי טוב.אם אתה סובל מכאב רב ,המשך לחפש אזורים אחרים .ניתן למצוא תמיד אזורים
שמרגישים טוב.חפש אותם!
שים לב שטכניקה זו, של מיקוד
תשומת הלב שלך לחלקים בך שמרגישים טוב, תפעל תמיד.מערכת העצבים שלך תודה לך על כך
טיפול קרניו סקראל גורם לך לרצות לחיות שוב
יום אחד קיבלתי שיחת טלפון מאישה שביתה קיבלה את
השם שלי ממטפל שלמד איתי בבית ספר.בעלה סבל מטיניטוס זמן ממושך ,מאז שהוא חלה פעם בדלקת ראות,ונראה
ששום דבר לא מצליח להטיב את מצבו.רופאיו אמרו שהשלב הבא יהיה ניתוחים "ניסיוניים"
והדבר לא קסם לו.אשתו רצתה לדעת אם טיפול קרנוי סקראל יוכל לעזור לו.
ראיתי את הלקוח בפעם הראשונה ב6 לינואר שנת 2004 .הייתה
לי תחושה שהוא היה סקפטי משהו והגיע לטיפול בשביל לרצות את אשתו .והאמת היא שאחרי
הפעם הראשונה הוא אף הודה שהיה סקפטי,אך גם הודה שמעולם לא חווה שום דבר כמו
הטיפול בקרנוי סקראל לפני כן.הוא קבע פגישה לשבוע שלאחר מכן.
כשהוא הגיע לטיפול השני שאלתי אותו
להרגשתו.תשובתו הייתה שאומנם הצלצולים באוזניים היו בערך באותה רמה,אך כל ה
"תחושות הרעות" שהיו קשורות לצלצולים פחתו. בשבילו ,זה היה שיפור
עצום.הוא לא ידע בדיוק מה שאני עושה. אבל כל עוד הטיפול המשיך לגרום לו להרגיש טוב
יותר אזי הוא ימשיך לחזור.
ראיתי את
המטופל על בסיס שבועי בערך שבעה שבועות.לאחר מכן הסכמנו לנסות להיפגש פעם בשבועיים
ובסופו של דבר הצלחנו לדחות את הטיפול לפעם בשלושה שבועות.
במהלך התקופה
הזאת ,מספר הפעמים שהמטופל היה צריך לעצור את שגרת יומו בכדי להישכב על הרצפה למעט
הקלה מהטיניטוס הפך להיות הרבה פחות שכיח.המטרה הסופית של שנינו הייתה להגיע
לנקודה בה הוא רק יבוא לביקורים תקופתיים.
למרות העובדה
שהרגשת הצלצולים באוזניים של האיש עדיין קיימת ,איכות החיים שלו השתפרה ללא היכר
.בזמן כתיבת מאמר זה אנחנו מנסים לקבוע לו טיפולי קרנוי סקראל על בסיס חודשי.
זה היה מאוד
מספק בתור מטפלת לראות לא רק את השיפור הפנומנלי באיכות חיי של המטופל ,אך לא פחות
מכך הרצון שלו להיפתח לאפשריות ריפוי שונות בכדי לעזור להחלמה שלו.הכתוב מטה הוא
ציטוט ישיר של המטופל:
"אין
מספיק מילים בפי בכדי לספר על הטיפול שקיבלתי מג'ודי .לפני שבאתי עליה חייתי בסבל,סבלתי מצלצולים
באוזניי שעליהם הצטרפו תחושת סחרחורת ,בלבול ותחושה כללית לא טובה.
הייתי מאוד
סקפטי לפני בואי לטיפול אצל ג'ודי ,אך הדבר הפך להיות אחד הדברים החשובים ביותר
שעשיתי בחיי.לפני כן הייתי אצל שלושה רופאים שונים אף אחד מהם לא הצליח למצוא מרפא
לבעייתי.
אחרי הפגישה
אצל הרופא האחרון האפשרות היחידה שניתנה לי הייתה "ניתוחים ניסיוניים" המלצתי
על ג'ודי ועל הטיפול (קרנוי
סקרל-CST) לבני משפחה וחברים.זה
גרם לי לרצות לחיות שוב"
ג'ודי מוליק, LMT
קנטאקי,אוהיו
מטפלת בקרנוי סקראל ( (CranioSacral Therapy Practitionel
מאז שנת 2000
|